החיים שואפים לשלמות

כש אתה לא מקבל משהו או מישהו, שונא, מתעצבן, נעלב, אתה קודם כל לא מקבל חלק של עצמך. החיים שואפים לשלמות, ולכן מפגישים אותנו עם חלקים מרוחקים נפשית ופיזית של עצמינו. דוגמה מאוד חזקה שמבטא את עוצמה של המנגנון הזה נמצאת בסרט (https://www.youtube.com/watch?v=Fw7FhU-G1_Q) על קבוצת האנשים שעברו בדיקת דנ"א כדי להבין מאיזה מוצא הם עלפי הגנים שלהם. מי שהיה בטוח שהוא במאה אחוז אנגלי ושונא גרמנים, גילה שהוא כשישים אחוז ממוצא גרמני. בסרט יש המון הפתעות כאלה. מאוד יפה לראות שקבוצת האנשים שהשתתפה בניסוי, בסוף, אחרי כל התהפוכות שעברה, נהית קבוצה לבבית, תומכת, מקבלת את השונה מתוך ידע שגם האחר הוא בעצם חלק מה"אני" ומלוכדת. הורה שקשה לו לקבל ילד עצלן, מדכא ולא מאפשר לעצמו להתעצל. מי שמתעצבן על אנשים "חוצפניים", במיוחד על הכביש, מדכא או לא מקבל אסרטיביות בתוך עצמו. מי שכועס על זה שלא נותנים לו כבוד או לא מעריכים אותו מספיק, קודם כל לא מכבד ולא מעריך את עצמו.

בעצם, כל מה שאנו אוהבים באחרים, שונאים או לא מקבלים באחרים, כל אלו חלקים של עצמינו ששואפים להתקבל בברכה, לקבל מקום, למצוא מנוחה ולהשלים את הפאזל.